סיפורו של ארגון נוסעי התחבורה הציבורית בישראל – בשבחי הפייסבוק

Share

לקריאת חלק ראשון – ההתחלה

לקריאת חלק שני – דף המידע

ברשומות הקודמות עסקתי בהקמת הארגון ובשנה הראשונה לפעילותו, תוך דגש על נושא הארגון מחדש של התחבורה הציבורית בגוש דן. אך סופו של כל נושא, “חם” ככל שיהיה, “להתקרר”, ועם הזמן עבר ארגון נוסעי התחבורה הציבורית בישראל לעיסוק בנושאים האחרים. אחד הכיוונים המרכזיים שמניעים את התפתחות הארגון בשנתיים האחרונות הוא התרחבות מארגון שמרכזו בגוש דן לארגון ארצי, ואכן הוקמו צוותים ותאי פעילים שעושים מלאכה נאמנה במספר מקומות בארץ, ממעלות ועד באר שבע. אך כיצד מפעילים ארגון התנדבותי באופן שוטף תוך חיסכון בזמן ומשאבים? כאן הרשתות החברתיות באות לנו לעזרה. כיום מפעיל ארגון נוסעי התחבורה הציבורית בישראל דף פייסבוק ארצי שנכון לכתיבת שורות אלה יש בו 2850 אוהדים. בדף מתנהלת פעילות ערה ומועלים בה מדי יום מספר סטטוסים על ידי מספר מנהלי דף. כבלוג שמיועד למי שרוצה לפתח את עצמו ו/או את העסק שלו בפייסבוק אני רוצה להתמקד באסטרטגיות של ניהול דפי הפייסבוק של הארגון, תוך הבאת דוגמאות מצולמות, בשאיפה לסייע לאותם עסקים או עמותות מעוטות המשאבים לנצל את הבמה שמספק הפייסבוק לקידום המטרות. חשוב לציין כאן שניהול הדף נעשה כמעט ללא קידום ממומן, אך לאור השינוי באלגוריתם של הפייסבוק, כמות החשיפה הטבעית (ללא תשלום) ירדה בחדות, גם בדף זה, מה שמחייב היום להשקיע יותר בתשלום עבור חשיפה.

עולם התוכן של נוסעי התחבורה הציבורית

 

ציר הזמן של דף הפייסבוק הארצי של ארגון נוסעי התחבורה הציבורית בישראל
ציר הזמן של דף הפייסבוק הארצי של ארגון נוסעי התחבורה הציבורית בישראל

 

 

 

 

 

 

 

 

אחד מהיסודות של שיווק באמצעות התוכן (שהוא אבן יסוד בשיווק ברשת בעולם התחרותי של ימינו) הוא יצירת עולם תוכן שיהיה רלוונטי לקהל היעד שאליו אנו פונים ויבטיח חזרה של אותם אנשים לדף, ומעורבות המתבטאת בלייק, תגובה ו/או שיתוף. חשוב לציין שעמוד שיעסוק בעיקר בשיווק וב”דחיפת” המוצר או הרעיון יתקל בתגובה שלילית של הקהל ולא יוכל להתקדם. לכן עולם התוכן של העמוד צריך להיות מגוון. להלן הנושאים העיקריים בהם עוסק עמוד הפייסבוק של ארגון נוסעי התחבורה הציבורית בישראל.

  • מידע על השינויים בתחבורה הציבורית – קווים חדשים, שינויים בשעות הפעילות, הסעות מיוחדות של רכבת ישראל למשחק כדורגל, סידור רציפים חדש בתחנה מרכזית ועוד.
  • כתבות העוסקות בנושאים השונים בהם הארגון עוסק למשל עידוד התחבורה הציבורית על פני הרכב הפרטי, בקרה על תנאי התחבורה הציבורית, עומסים בתחבורה הציבורית, טורי דעה (של אחרים) שקשורים לתחבורה הציבורית, מחקרים בנושא התחבורה הציבורית ועוד.
  • מידע בנושא התקדמות פיתוח קווי רכבת חדשים/רכבת קלה/מערכות תחבורה ציבורית עירונית.
  • דיווחים מפעילויות השטח של העמותה, בעיקר בכל הקשור ל”פרויקט סרדין” לבקרת תנאי הנסיעה בתחבורה הציבורית בשבילו אף הוקמה קבוצת פייסבוק מיוחדת ומשגשגת.
  • דברים שקשורים לתחבורה ציבורית במישור המקומי – מכיוון שלא כולם נמצאים בעמודים המקומיים, הדברים העיקריים שקשורים לתחבורה המקומית מועלים גם בעמוד הארצי.
  • קישורים לדו”חות וניירות עמדה של הארגון שמיועדים לפרסום ציבורי (הדו”חות עצמם מועלים לבלוג המידע של הארגון שעליו פורט בהרחבה ברשומה הקודמת).
  • פרפראות הקשורות להיסטוריה של התחבורה הציבורית – תמונות היסטוריות, כרזות ומודעות היסטוריות, פרסומות היסטוריות כמו תשדיר שירות מפורסם לרכבת ישראל מתחילת שנות התשעים (ראה סרטון YouTube מתחת). חלק מאותן התמונות סופקו באדיבות מחלקת הדוברות של “אגד” בעוד אחרות נאספו על ידי הפעילים של הארגון או נתרמו על ידי חברי פורום התחבורה הציבורית של “תפוז אנשים” או גולשים אחרים.
  • הפעלות של האנשים בדף באמצעות דיונים, חידות ועוד
  • דברים מצחיקים המבוססים על מאמים מתוצרת עצמית, וכן תמונות אמיתיות או מדומות מאתרים אחרים. 

 

עלה לרכבת ותגיע צ’יק צ’יק צ’אק – תשדיר שירות נוסטלגי משנת 1991.

כמה מצחיק, ככה מרגיז
כמה מצחיק, ככה מרגיז

 

 

 

 

 

 

 

 

במהרה בימינו
במהרה בימינו

 

כל הנושאים הללו ואחרים יוצרים עולם תוכן עשיר. לא כולם מזדהים עם כל אחד הנושאים אך הכמות הגדולה של האוהדים מבטיחה מעורבות של חלק אחר כל פעם, וכמות המשתמשים המעורבת באופן קבוע בפעילות הדף נעה בין 100 ל- 200, נתון שנחשב מצוין ביחס לגודל הדף. ניתן לחלק את הסטטוסים לשלושה סוגים.

  • תכני הנעה לפעולה – מדובר בעיקר בבקשות כמו לדווח על עומסים בתחבורה הציבורית במסגרת “פרויקט סרדין“, להמליץ לאנשים על הדף כדי להגדיל את כמות האוהדים, פרסום קישור לפוסטים ודו”חות בבלוג המידע של הארגון ועוד. מדובר בחלק קטן יחסית מהפוסטים. הם זוכים לחשיפה ומעורבות נמוכה יחסית לתכנים אחרים והם לרוב נעוצים על מנת לאפשר חשיפה נרחבת יותר. למרות החשיפה הנמוכה התכנים הללו חשובים במיוחד לפעילות הארגון ולעתים רחוקות הם אף מקודמים בתשלום.
  • תכנים אינפורמטיביים – מדובר בחלק גדול מהפרסומים והסטטוסים. מדובר לרוב לקישורים של פרסומים בעיתונות המקוונת או להודעות מתוך אתרים של חברות התחבורה הציבורית. תכנים אלה כוללים גם טורי דעה (של אחרים) מתוך בלוגים. ברוב התכנים הללו  יש התייחסות “המערכת” ולעתים גם הנעה לדיון (“מה דעתכם?”). מכיוון שלא ניתן לנבור בעיתונות המקוונת ובמנועי החיפוש כל היום, ישנם שני קיצורי דרך עיקריים שחוסכים זמן רב. האחד הוא כלי של גוגל שנקרא “התראות גוגל” (Google Alerts) השולח למייל מדי 24 שעות עדכונים של דברים חדשים שעלו במנוע החיפוש באותה היממה וקשורים למילות המפתח שנבחרו (למשל “רכבת”, “אוטובוסים”, “תחבורה ציבורית” וכדומה). הרבה מהתכנים אינם רלוונטיים אבל אלה שכן מספקים בהחלט פוסטים חשובים. הכלי השני הוא התחברות לדפי אוהדים של מפעילי התחבורה הציבורית, גופים העסוקים בתכנון התחבורה הציבורית, עמודים של גופים מקבילים העוסקים בנושא ועוד. כל הגופים הללו מקובצים ב”אוסף חדשות” מותאם אישית כ”תחום עניין” של תחבורה ציבורית ומספקים בעיקר מידע על שינויים בתחבורה הציבורית וכתבות שלא הצלחנו ללקט בדרכים אחרות.
  • תכנים קלילים – אלה תכנים שאינם מניעים לפעולה ואינם אינפורמטיביים ותפקידם להוות “אתנחתא קומית” כשבחלק מהמקרים מתלווה לכך אמירה סאטירית מטעם המערכת. התמונות ההיסטוריות והפרסומות הישנות הן חלק מאותה הקטגוריה. דברים נוספים הם מאמים (תמונות מלוות בטקסט הומוריסטי) שנלקחו מדפי אינטרנט ייעודיים כגון אוטובאסה או מאמים בייצור עצמי שצוחקים על דברים מעצבנים האופייניים בתחבורה הציבורית כמו המאם שלמטה. תכנים אלה זוכים לרוב לחשיפה גדולה ושיתופים. חיבור של תכנים אלה למציאות היומיומית מביאה אף לחשיפה גדולה יותר ולויראליות של ממש (ראה בהמשך).
מאם בניחוח תנ"כי הלועג לצפיפות בתחבורה הציבורית
מאם בניחוח תנ”כי הלועג לצפיפות בתחבורה הציבורית

 

 

 

 

 

 

דפים אזוריים וקבוצות נושאיות

כארגון המתיימר לייצג נוסעים ברמה הארצית אנו עדים לחשיבות הפעילות במישור האזורי והמקומי. לכן ברוב המקומות בהם פועל צוות נלווה אליו דף אוהדים מקומי בהנהלת פעיל מקומי ובסיוע מנהלי הדף הארצי. לרוב לדפים הללו יש בין 100 ל- 300 אוהדים. מידת הצלחתם של הדפים המקומיים תלויה ישירות בהשקעה של מנהל הדף בניהולם. בדפים בהם מנהל הדף משקיע באופן שוטף בעדכוני סטטוסים והפעלת האנשים נוצרה קבוצה קטנה של אנשים קבועים שעוקבים אחר הדף ומעורבים בפעילותו. בדפים אחרים בהם אין השקעה רציפה החשיפה והמעורבות נמוכה, אם כי היו פוסטים נקודתיים שזכו לחשיפה גדולה. בהזדמנות זו חשוב להדגיש שאין קשר בין מידת מעורבות הפעיל הספציפי בפעילות הארגון וקידום משימותיו לבין טיב ניהול הדף. יש פעילים מעולים שאין להם זמן להתעסק במדיה החברתית וזה טבעי בארגון על טהרת ההתנדבות. בכל מקרה, לאור ההצלחה המעורבת של פעילות בדפים המקומיים התקבלה החלטה שדפים מקומיים יפתחו רק במידה ואותו מתנדב יוכל להקדיש מסגרת זמן מינימלית באופן קבוע לתפעול שוטף של אותו הדף.

בנוסף לדפי האוהדים יש לארגון מספר קבוצות פייסבוק. בניגוד לדפי אוהדים קבוצות הפייסבוק משמשות כמעין פורומים בהם האנשים מזוהים בשמם והיררכיית הסטטוסים היא דמוקרטית, כלומר הסטטוס שבו התגובה החדשה ביותר נמצא במקום הכי גבוה (אלא אם יש פוסט נעוץ שיופיע תמיד למעלה). יתרונה של הקבוצה הוא באפשרות לצרף חברים חדשים בלי הסכמתם ובכך להגדיל את הקבוצה במהירות גדולה מאוד בהתחלה. חסרונה הוא יכולת מוגבלת להדגיש תכנים ארגוניים ובעיקר חוסר היכולת לקידום תכנים בתשלום, לרבות פרסום הקבוצה. שתי הקבוצות הבולטות של הארגון הם עוצרים את שערוריית תחנת האוטובוס בתל אביב שתכליתה במקור הוא להיאבק בתחנות הלא מונגשות והלא מגינות מתנאי מזג האוויר שהציבה חברת הפרסום JCDecaux בתל אביב אך כיום משמשת גם לדיון גם בתחנות הלא מותאמות לנוסעים גם בערים אחרות כגון חיפה ונתניה. הקבוצה השנייה והמוצלחת במיוחד היא פרויקט סרדין – לשיפור תנאי הנסיעה בתחבורה הציבורית שבאה ללוות את קמפיין הדגל של הארגון תחת אותו השם. אופיין הדמוקרטי של הקבוצות בפייסבוק פועל במקרה הזה לטובה כשפעילים מעלים מדי יום תמונות זוועה של צפיפות, אוטובוסים מלוכלכים, מטרונית (אוטובוס רב-קיבולת בחיפה) שעצר רחוק מהרציף, שלטי מידע לא פועלים וליקויי תחבורה ציבורית נוספים. מעבר ל”הוצאת קיטור” התגבשה סביב הקבוצה קהילה של מדווחים שמחליפים ביניהם חוויות ומידע באמצעות תגובות ושיתופים. בין הקבוצות לדף הארצי מתקיימים יחסי גומלין כשמדי פעם מועלה סטטוס שקורה להצטרף לאחת הקבוצות וכן מועלים סטטוסים נבחרים לדף הארצי. מהצד השני, כתבות חשובות שנוגעות לתחומי העיסוק של הקבוצות ומופיעות בעמוד הארצי מקבלות שיתוף לקבוצה.

תחנה כזו אנחנו צריכים ולא תחנות חשופות לפגעי מזג האוויר שמותקנות בתל אביב, חיפה ומקומות נוספים
תחנה כזו אנחנו צריכים במזג האוויר הישראלי ולא תחנות חשופות לחום ולגשם שמותקנות בתל אביב, חיפה ומקומות נוספים

 

 

 

 

 

 

שרשור מתוך קבוצת "פרויקט סרדין" - 28.1.14
שרשור מתוך קבוצת “פרויקט סרדין” – 28.1.14

 

 

 

 

 

 

 

 

כיצד בונים סטטוס ויראלי

ובכן זאת שאלה חשובה שלא פשוט לענות עליה. אמנם רבים מהסטטוסים שמועלים בעמוד זוכים להיענות גבוהה אך מעטים מהסטטוסים אכן נחשבים לויראליים כלומר כאלה שהרחיקו הרחק מגבולות דפי הארגון ודפים מקבילים. אם לשפוט מהמקרים בהם זה אכן קרה ניתן לחלק את הפוסטים הויראליים לשלושה סוגים.

  1. תוכן “מושך מעורבות” – מדובר לרוב בכתבות מעניינות שבעיתונות המקוונת לרוב יביאו הרבה טוקבקים. לרוב אלה יהיו כתבות שעוסקות בנושאים שנויים במחלוקת כמו תחבורה ציבורית בשבת או רפורמה בתחבורה ציבורית; טורים אישיים נוקבים; כתבות מעניינות על תחבורה הציבורית בעולם (מלוות בסטטוס בסגנון “למה לא אצלנו”), סטטוסים מצחיקים וכדומה. תוכן ויראלי כזה הוא הנפוץ ביותר ולרוב המאמץ בהעלאתו הוא מועט ודורש בעיקר ניצול הזדמנות מתאימה ותזמון פרסום בשעה המתאימה. עם זאת, ביחס לשני הסוגים האחרים, מדובר בדרך הפחות מקורית והפחות ויראלית.
  2. מתן משמעות עכשווית לתוכן ישן – אוצר הסרטונים והתמונות ההיסטוריות שנפל בחלקנו באדיבות אגד אינטראקטיב ובאמצעות ארכיונים פרטיים שלי ושל מתנדבים אחרים נותן אופציה ליצור סטטוס ויראלי באמצעות חיבור התמונה הישנה למשמעות החדשה. התמונה שהוצגה למעלה על אוטובוסים של “אגד” המציעים שירותי הסעות ברחבי ארץ ישראל וסוריה (מהימים בהם הדבר היה אפשרי) זכתה לחשיפה ויראלית גבוהה. אך הסטטוס המייצג ביותר לשילוב בין התמונה החדשה למסר האקטואלי ניתן לראות בצילום המסך של הסטטוס הבא
פרסומת משנות השבעים עם מסר שלא התיישן כלל ב- 40 השנים האחרונות
פרסומת משנות השבעים עם מסר שלא התיישן כלל ב- 40 השנים האחרונות

 

פרסומת זו שפורסמו באחד העיתונים באמצע שנות השבעים כוללת כמה דברים שלא נס ליחם: רכבת תחתית שלא קמה עד עצם היום הזה, נתיבי התחבורה הציבורית המעטים שאינם נאכפים והדרישה לאכוף אותם שכבר 40 שנים נופלת על אוזניים ערלות. התמונה הזו בתוספת פרשנות מתאימה זכתה לכ- 40 לייקים ובעיקר 15 שיתופים שהביאו בתורם עוד עשרות רבות של לייקים ותרמו בעקיפין לעליית כמות האוהדים בעמוד. זוהי דוגמה לניצול הזדמנות שמביאה לבאזז. כמה זמן לקח להעלות סטטוס כזה? פחות משתי דקות וכל זאת ללא עלות

3. סטטוס יצירתי במיוחד – ב- 1 באפריל 2013 פרסם אחד ממנהלי הדף את הסטטוס הבא:

מתיחת 1 באפריל שהביאה לחשיפה ויראלית אדירה
מתיחת 1 באפריל שהביאה לחשיפה ויראלית אדירה

 

הסטטוס התמים הזה גרר חשיפה של 58 לייקים (בעמוד זה בלבד), 27 תגובות ובעיקר 35 שיתופים שגררו שיתופים ותגובות נוספים. החשיפה הטבעית (ללא תשלום) של הדף הייתה מעל 6,200 איש, פי 3 מגודלו של הדף אז והסטטוס נחשב בין הנצפים ביותר שהוציא הארגון מעולם (מאלה שלא קודמו בתשלום). למרות שהיה ברור מלכתחילה שמדובר במתיחת 1 באפריל, ותעיד גם העובדה שאחת באפריל נפל על שביעי של פסח, יום בו המשק מושבת, רבים מהמגיבים האמינו למתיחה ובירכו את משרד התחבורה על “המהלך הדרמטי”! עובדה זו כשלעצמה רק מדגישה עד כמה רמת האמינות של הדף בקרב הקוראים הקבועים גבוהה. אנחנו מצידנו מבטיחים להישאר אמינים לפחות עד ה- 1 באפריל הבא 🙂

אז נכון שמדובר בסטטוס של פעם ב… אך מדובר בדוגמה לכיצד יצירתיות יכולה להביא לקידום ויראלי של הדף.

 סיכום ודגשים למנהלי עמודים

כיצד ניתן ליישם את מה שהוצג כאן בהקשר לארגון נוסעי התחבורה הציבורית בישראל על דפים אחרים של עמותות או עמודים של עסקים קטנים שהפרוטה לא מצויה בכיסם? כאן חשוב לומר כי בניגוד לקמפיין שתואר ברשומה הקודמת והצריך השקעת זמן ומאמץ רבה, ניהול דף אוהדים בפייסבוק היא משימה שוטפת שאינה גוזלת זמן רב אם יודעים כיצד לעשות זאת נכון. להלן מספר מפתחות שעשויים להוביל ליצירת דף אוהדים מוצלח.

  • יצירת עולם תוכן רחב בתחום בו עוסק הדף – כפי שראינו עולם התוכן של הדף עוסק בנושאים שחלקם רחוקים מעולם האקטיביזם התחבורתי ומגוון התכנים יוצרים מעורבות ממגוון רחב של גולשים. לפיכך השליטה בחומר ויכולת לחוות עליו את הדעת היא קריטית. זו הסיבה שאני תומך בניהול דף הפייסבוק על ידי בעל העסק או האיש בתוך העמותה בהיותו מכיר את התוכן על בוריו. ניהול זה גם חוסך בעלויות בטווח הארוך (אני מוכן להדריך וללוות את התהליך).
  • איזון בין סוגי הסטטוסים השונים – מי שיעלה תכנים של מכירה או הנעה לפעולה בלבד סופו שייכשל כי הגולשים שונאים פרסום. חשוב לשלב הרבה סטטוסים אינפורמטיביים וסטטוסים קלילים וויראליים. אלה יובילו לחשיפה רבה בחינם וליצירת קהילה של מגיבים קבועים שיחזרו ויכולים להיות לקוחות (או פעילים) פוטנציאליים. מקצת מהמגיבים הקבועים בהחלט הפכו לפעילים שלנו ברמות פעילות שונות, וגם אלה שלא יהפכו ללקוחות יכולים להיות “השגרירים” של העסק או העמותה ולהפיץ את העמוד הלאה.
  • תזמון נכון – כמו בקמפיין שתואר בפוסט הקודם, גם כאן לתזמון יש חשיבות מכרעת. מתיחת 1 באפריל שתפורסם באותו הנוסח בפברואר תתפרש כחוסר אמינות ויכולה להיות לה השפעה הרסנית. אך תזמון תלוי גם בדברים קטנים יותר, כמו יום והשעה שבה מפורסם הסטטוס. מומלץ למשל לפרסם בסופי שבוע סטטוסים קלילים וסטטוסים יותר “כבדים” בימי חול. בשעות הערב יש יותר גולשים מאשר בשעות הבוקר. אבל זה לא חוק וזה תלוי אינדיווידואלית בכל אחד מהדפים.
  • תכנון ושימוש ב”קיצורי דרך” – השימוש בתכנים של אחרים לא רק שלא מגונה אלא ברשת בעלת אופי שיתופי הוא אף חובה (כל עוד מדובר בגבולות חוקיים של זכויות יוצרים)! שיתוף תכנים רלוונטיים של אחרים יכול לתרום מאוד לקוראים. שימוש בהתראות גוגל הוא עוד כלי חשוב שעשוי לחסוך זמן. מעבר לזה תכנון מראש באמצעות טבלה ותזמון הסטטוסים מראש עשויים לחסוך זמן רב במהלך השבוע.
  • יצירתיות – היצירתיות היא זו שמבדילה לרוב סטטוסים “רגילים” לסטטוסים מושכי עניין. לכן כל המרבה יצירתיות הרי זה משובח.
  • שימוש בקידום בתשלום – סעיף זה הודגש בכוונה משתי סיבות. האחת היא שאמנם הארגון לא השקיע כמעט כסף בקידום וזכה לחשיפה טבעית טובה אך הגעה למצב כזה מצריך לרוב רשת קשרים טובה במיוחד או זמן עבודה רב. בכל מקרה החשיפה הטבעית בכל סטטוס היא מוגבלת. הסיבה השנייה, והחשובה ביותר הוא השינוי באלגוריתם של הפייסבוק שקיצץ את החשיפה שהם נותנים ללא תשלום ביותר מחצי. הדבר הורגש מיד בדפים של הארגון כשכמות “המדברים” צנחה מיותר מ- 200 לאזור ה- 100 וגם כמות החשיפה הטבעית לסטטוס צנחה בכל הפרמטרים. עבור דפים חדשים שבהם עוד אין קהילה פעילה הקידום בתשלום הוא הכרחי ולא ניתן להגיע להישגים ברשת בלי זה. גם כאשר רוצים להעביר מסר חשוב או להניע לפעולה (פוסטים שלרוב זוכים לחשיפה נמוכה) חשוב להשתמש בקידום ממומן. החדשות הטובות הן שהסכומים שגובה פייסבוק על הקידום בתשלום נמוכים יחסית ובעבודה נכונה ניתן להפיק מתקציב זה תוצאות טובות הרבה יותר. גם כאן, ניתן לקבל שירותי פרסום באמצעות פנייה לכאן.

זה היה סיפורו המקיף של ארגון נוסעי התחבורה הציבורית בישראל, סיפור שאינו נשלם. מעבר לסיפוק העצום בפעילותי לטובת תחום שאינו זוכה להתייחסות הראויה, הפעילות בעמותה כמנהל המדיה החברתית חשפה אותי לנפלאות המדיה החברתית, והביאה אותי ללמוד את התחום לעומק ולבחור בו כמקצוע לחיים. אני ממשיך במסע ב”שני הכובעים” הללו ואשמח לעדכן על חידושים נוספים מעולם הפעילות בנושא התחבורה הציבורית.

Share

2 Replies to “סיפורו של ארגון נוסעי התחבורה הציבורית בישראל – בשבחי הפייסבוק”

  1. Pingback: ארגון נוסעי התחבורה הציבורית - בלוג המידע

  2. Pingback: סיפורו של ארגון נוסעי התחבורה הציבורית בישראל - ההתחלה | תוכן פלוס

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

*